
לוחם בסיירת גולני, נפל בקרב בדרום לבנון בח' בניסן תשפ"ו (26.03.2026), בעת פעילות מבצעית והיתקלות פנים אל פנים עם מחבלים.
בן 21 בנופלו.
אורי גרינברג נולד בפתח תקווה ביום שבת, בשעה 07:07, בי"ד בכסלו תשס"ה (27.11.2004), בסמוך לחג החנוכה. פניו היפות והחכמות הפיצו אור גדול כבר מרגע לידתו, ועל כן נקרא שמו – אורי.
אורי היה ילד צנוע, טהור, חכם וטוב לב. חבר נאמן, אהוב על סביבתו ומצטיין בלימודיו.
הוא היה איש של אחדות, קירוב לבבות וחיבורים בין אנשים – אדם שידע לראות את האחר, לחבר, להוביל ולהשפיע.
אורי התגייס לשייטת הצוללות בחיל הים, אך לאחר כחמישה חודשים בחר לעבור לסיירת גולני, מתוך רצון להילחם למען מדינת ישראל.
חדור תחושת שליחות ושמחה על קבלתו ליחידה, החל את מסלול ההכשרה, סיים כמצטיין צוות ויצא לקורס מ"כים. לאחר מכן ביקש לשוב לצוות שלו כסמל, מתוך רצון להיות קרוב ללוחמים ולפעילות המבצעית.
אורי לחם ברצועת עזה ובהמשך בלבנון, שם נפל בקרב – כחודשיים בלבד לפני שחרורו מצה"ל ויציאתו המתוכננת לארצות הברית כמדריך מטעם הסוכנות היהודית.
חבריו לצוות תיארו את אורי כסמל שידע לשלב בין מקצועיות פיקודית גבוהה לבין יכולת אנושית יוצאת דופן – לחבר, לגבש, להצחיק ולהניע קדימה.
מפקדיו סיפרו על לוחם איכותי, יסודי ומוערך, שניגש לכל משימה מתוך אחריות עמוקה ודאגה לצוות. אורי הקפיד להבין לעומק כל פעולה, לשאול, ללמוד ולפעול מתוך מחשבה קדימה.
בפנקסים שנמצאו בחדרו נהג אורי לכתוב תחת הכותרת:
"לחשוב כמה צעדים קדימה"
נקודות לשימור ולשיפור, הן בתחום המקצועי והן בתחום האנושי. הוא שאף להשתפר כל העת – כאדם, כחבר, כלוחם וכמפקד.
אורי היה אדם הומאני ובעל עומק מחשבתי, שהושפע מספרים כגון: "האדם מחפש משמעות", "הבחירה", ו"הזקן והים" – דמות של לוחם עם נשק ביד וספר מתחת לזרוע.
אורי היה פעיל מאוד חברתית, טייל בשביל ישראל לאורך השנים וסיים את לימודיו בהצטיינות.
הוא נבחר למצטיין שכבתי בסיום כיתה י"ב ובהמשך גם למצטיין משרד החינוך.
אורי גרינברג היה דמות של ערכים, עומק אנושי ומנהיגות שקטה, אשר השפעתה ניכרת על כל מי שהכיר אותו.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.